על העקרונות

לב היוגה מבוסס על אימון ותרגול. חזרה יום יומית בתרגול התנוחות אינה מספיקה. איכות התרגול תלויה בהקשבה עמוקה ובתגובה של הגוף הנפש וההכרה. הקשבה זו יכולה להתאפשר באמצעות עקרונות התרגול ומאפשרת כיוונון עדין של התנוחות. עבודה עם העקרונות מביאה לאיכות אימון ותנועה אשר משפיעים על הגוף הפיזי נפשי והכרתי. שבעת העקרונות המתוארים למטה, מרחיבים את התנוחה ומאפשרים איכות מעודנת ומוסיפים מיימד אחר לאסאנה.

עקרונות
 
הרפיית הגוף
הרפיה
השקטת הנפש
השקטה
הכוונה
התכוונות
השתרשות
השתרשות
חיבור
חיבור
נשימה
נשימה
התרחבות
התרחבות
       


​     הרפיה:

תנועת הגוף בזמן תרגול היוגה נעשת מתוך הרפייה ושחרור ולא מתוך אילוץ ומתח. תנועה באיכות זו מביאה לחידוד המודעות לגוף. תחילה יש להרפות את הגוף. לשאוף, ועם הנשיפה – להרפות את המתח. שאיפה, ובנשיפה הבאה סוקרים את הגוף מכף רגל עד ראש, וחוזר חלילה. זאת פעולה אקטיבית של חיפוש מתח והרפייתו מתוך מבטה המתבונן של התודעה. ההרפיה מהווה עקרון מרכזי בכל רבדי האמון ביוגה ומלווה אותנו גם אל מחוץ לגבולות התרגול, אל החיים בכלל.

כך נעשה הגוף מעודן ושקט.

 


     השקטה:

כאשר אנו עומדים על המזרן, אנו מתנתקים מהאחריות להגיב אל העולם. העיניים של התודעה מופנות פנימה, כדי לתפוס את המתרחש בפנים, את מצב הרוח.

ההשקטה הינה אימון מורכב כיוון שהוא דורש מהמתרגל להיות קשוב פנימה ולהחליש את ההפרעות הפנימיות שעולות בצורת מחשבות, תחושות פנימיות של הגוף והנפש ואת ההפרעות החיצוניות שנקלטות באמצעות החושים  כמו רעשים, ריחות, מראות שמגעים אלנו כמו מבחוץ וכדומה. אימון זה חשוב בעיקר בעולם ה"מודרני" שלנו שהוא רווי בהפרעות ובהסחות. ההשקטה דורשת מאיתנו לפרוש לפרק זמן מסויים מהעולם, ובאימון זה אנו לומדים את אפשרות הפרישה בתוך עולם תובעני רווי בעסקנות חיצונית אל מקום שקט בו ניתן למצוא מנוח.

היוגה מתרחשת ברגע ההשקטה במקום הרועש רווי התנודות שמובילה להתכנסות פנימה אל תודעה ריקה שמתעצמת באימון.

ההשקטה מתאפשרת מתוך התבוננות בנקודה אחת ומתוכה לראות את הכל.  

 


     התכוונות:

תהליך ההתכוונות מתרחש לקראת האימון ולאחר שהתודעה שקטה וממוקדת ניתן להתכוונן לקראתו. ההתכוונות מתאימה לכל סוגי אימון: מדיטציה, פראניאמה ואסאנות. ההתכוונות משמשת ככלי משמעותי בתרגול האסאנות באופן כללי ובפרט בתרגול אסאנה קשה. האסאנה מתחילה בכוונה וממשיכה לדימיון התנוחה וממשיכה לתוך התנוחה הממשית. דימיון התנוחה משפיע על איכות התנוחה ובמקרים רבים אף משפר אותה.

ההתכוונות הינה כלי רב עוצמה להפיכת רעיון מחשבתי, לדבר מציאותי כמו טיפת מים שמשוחררת מתוך כוונה, נופלת מעל אגם מים צלולים, פוגעת במים ויוצרת אדווה באגם.

 


     השתרשות:

השתרשות נוצרת עם מגע של הגוף עם האדמה. כך למשל ההשתרשות יכולה להתרחש מתוך כפות הרגליים במקרה של עמידה, מתוך קודקוד הראש במקרה של עמידת ראש או מתוך כפות הידיים והאצבעות במקרה של עמידת ידיים. התחושה בזמן ההשתרשות שהגוף שוקע ונכנס אל תוך האדמה ומתוך הירידה והשקיעה משהו חוזר מתוך האדמה, מייצב ומצמיח את הגוף כלפי מעלה. הדבר דומה לחוק השלישי של ניוטון, חוק הפעולה והתגובה. אם משהו יורד למטה לאדמה האדמה מעלה אותו למעלה.

איכות ההשתרשות קשורה מאד ליכולת ההרפיה של הגוף כיוןן שההרפיה מאפשרת את העברת המשקל אל תוך האדמה.ככל שלומדים להשתרש, הגוף נעשה קל, משוחרר ויציב יותר והתנועה נעשת ללא מאמץ.

ההשתרות דומה לשורשי העץ שנפרסים וחודרים אל תוך הקרקע, מתוכה נוצרת יציבות ומתאפשרת צמיחה למעלה

 


      חיבור:

החיבור מאפשר לגוף להתייצב ולנוע כיחידה אחת והוא נוצר מתוך כל העקרונות יחד. החיבור דורש מהמתרגל להיות מודע לכיווני הכוחות המנוגדים הפועלים. כך למשל כדי לעלות למעלה, יש לרדת למטה, כדי לנוע קדימה יש לנוע לאחור. החיבור מדבר על פעולה אינטגטיבית של שרירי הגוף בזמן הפעלת הגוף בתנועה או במנח מסויים. באמצעות החיבור ניתן להסביר מדוע מגע במקום מסויים בגוף מורגש גם במקומות אחרים.

כאשר עובדים נכון עם איכות החיבור, נדרש פחות מאמץ לתנועה ולהתייצבות באסאנה.

עקרון החיבור חשוב ומתרחש לפני עקרון ההתארכות כיוון שללא החיבור תווצר קריסה של הגוף.

החיבור מדבר על שני דברים נפרדים שהופכים לאחד כמו שני קווים נפרדים שעם החיבור מתחברים, הופכים לאחד ומאפשרים רצף, אורך העברת מידע שלם. החיבור יכול לאחד קווים בעלי איכויות שונות כמו האיחוד בתוך הגוף בין שרירים ורקומות, בין הגוף לתודעה. החיבור עשוי להיות גם חיצוני לגוף ורחב כגון חיבור אינדיבידואל לכלל, בין עמים וכדומה. 

 


     נשימה:

יש להיות מודעים למחזור הנשימה ולהשפעתו על הגוף ועל התנועה: לשאיפה, לעצירת הנשימה כאשר הריאות מלאות באויר, לנשיפה ולעצירת הנשימה ללא אוויר. מודעות זאת נרכשת בתרגול הפראניאמה אולם יש גם לתרגל אותה בשילוב עם האסאנות. שימוש נכון בעקרון הנשימה אינו מוביל את האסנאה אלא הופך את הנשימה לחלק מהאסאנה ותומך בהשגת יציבות ומיקוד בכל שלבי האסאנה בכניסה, בשהייה וביציאה מהאסאנה.

 שואפים לאורך הגוף, נושפים ומשתרשים. שואפים ומתחברים אל האברים שבקצוות, נושפים ונכנסים לתנוחה הסופית. בתוך התנוחה הנשימה עוזרת בפרימת קשיים מסוגים שונים, משתלבת בהתארכות הגוף וייצובו.

תוך כדי השאיפה הגוף מתארך ומתרחב, ואילו בנשיפה מתייצבים, משתרשים ומתחברים. לפעמים הנשימה מתוקה ורכה, לפעמים ארוכה ועמוקה. לפעמים הנשיפה אורכת יותר מן השאיפה, לפעמים היא קצרה והחלטית.

לפעמים היא רק ברקע, לפעמים היא מקור הפעולה, אך הנשימה לעולם קיימת.

הנשימה מאווררת שוטפת ומרעננת את האסאנה, הגוף, התודעה ואת הנפש ומאפשרת חיות וזרימה.

 


      התרחבות:

כאשר נוצרת השתרשות תוך כדי נשיפה, השאיפה מביאה להתארכות ולהתרחבות. ההתרחבות מובילה לפריסה ואורך בגוף. אברי הגוף נמצאים במקום הנכון עבורם והגוף מאפשר אוורור באסאנה.

ההתרחבות היא איכות שנוצרת מתוך הגוף ומביאה לפרימה של החזקות בגוף ככלל וברקמות החיבור והשרירים בפרט. כאשר נוצרת השתרשות חיבור ונשימה מתרחשת גם ההתרחבות.

ההתרחבות יכולה להיות קווית  וגם מעגלית מתוך המרכז כלפי חוץ יוצרת התפשטות ואפשרות של הכלה.

 

 

ולבסוף:

תרגול אסאנות מתוך שימוש נכון בעקרונות מוביל להגברת התחושה האנרגטית בגוף ללא התעייפות וחולשה. השימוש בעקרונות יוצר חיבור פנימי וחיבור חיצוני בגוף, אל הסביבה והמרחב, שמחה נינוחות ושלווה.

כל העקרונות מתרחשים יחד במקביל, יש לעבוד איתם בשילוב, וכך יש ליישמם. העקרונות הם כלים שעוזרים למתרגל להעמיק ולהטמיע את האסאנה בגוף

 פעמים רבות אנו עובדים עם עקרון או שניים במשך כמה שנים, עד אשר הם חודרים ונעשים לנו טבע שני.

וכל הזמן הזה עלינו לזכור, כי רק כאשר כל העקרונות מיושמים יחד באימון, בעת ובעונה אחת, האימון שלם. לכן כאשר אנו חשים "תקועים" באימון, עלינו לחפש בזהירות ולמצוא איזה עיקרון הזנחנו, ולהחזירו אל כנו.